קול קורא לכנס השנתי 2017

קול קורא לכנס השנתי ה-45 של האגודה האנתרופולוגית הישראלית

כפר קאסם, 17 – 18 במאי 2017

בין “עבודה” ל”שדה”:

חשיבה מחודשת על ייצור הידע ועל זהות מקצועית באנתרופולוגיה העכשווית

הכנס יתמקד השנה בעבודת השדה האתנוגרפית – שיטת המחקר הייצוגית שמולה מנהלים אנתרופולוגים/יות משא ומתן על זהותם המקצועית יותר ממאה שנים. מהי הכוונה במונח “אתנוגרפיה”? כיצד היא מופקת בתנאי ייצור הידע הנוכחיים? על אילו סוגים של ידע היא מבוססת? כיצד ניתן לאסוף סוגים אלו של ידע והיכן? ומה מקומן של “אתנוגרפיות” עכשוויות בכינון סמכות וכריזמה מקצועית באנתרופולוגיה?

שיטת המחקר שבשמה חולל ברוניסלב מלינובסקי את המהפך הפרדיגמטי באנתרופולוגיה בתחילת המאה העשרים הדגישה את חשיבות השהות הממושכת ב”שדה”. ההשתתפות בפעילויות יומיומיות ויצירת קשרים בלתי אמצעיים עם א/נשים התבססה כדרך הכרחית להבנת עולמות תרבותיים מחוץ למדינות המערב המתועשות. תמורות כלכליות ופוליטיות בקנה מידה גלובלי במחצית השנייה של המאה העשרים ושינויים בכלכלה המוסרית של ייצור הידע האנתרופולוגי חשפו לביקורת נוקבת את ההקשרים הקולוניאליים שבתוכם התפתחה התביעה להשתתף בחייהם של “אחרים” כתנאי לביסוס סמכות מקצועית. משברי ייצוג ומשברי אמון, נתינת דעת גוברת על יחסי כוח בין נחקרים וחוקרים, האופן שבו אלו שזורים אל תוך שיטות המחקר וטכניקות טקסטואליות לכינון סמכות, ערערו בסוף שנות השמונים על הציווי האפיסטמולוגי הקלאסי.

הביקורת הגוברת על השיטה של עבודת השדה, תהליכי גלובליזציה ותנועה מואצת של סחורות, אנשים, ומוצרי צריכה נשאי תרבות, כמו גם השינויים הטכנולוגיים הדרמטיים אשר ייצרו סוגים חדשים של קהילות “וירטואליות”, הובילו אנתרופולוגים רבים לנקוט בשיטות  מחקר אחרות ולוותר באופן זה או אחר על הבלעדיות של הפרקטיקה המתודולוגית אשר ייחדה אותם כדיסציפלינה. מחקרים בבית, מחקרים מרובי-אתרים, אוטו-אתנוגרפיות, נטנוגרפיות, מחקרים קצרי טווח ועוד מגוון שיטות מחקר הובילו ליבול עשיר של מחקר אנתרופולוגי ובו בזמן, לטשטוש גבולות דיסציפלינרי הולך וגובר.

הכנס השנה מזמין את קהילת האנתרופולוגיה לחשיבה משותפת על משמעויותיה האפיסטמולוגיות הפוליטיות והאתיות של “אתנוגרפיה” ועל מעמדה בזהות המקצועית של אנתרופולוגים בזירה המקומית והגלובלית.

נשמח לקבל הצעות להרצאות בודדות ומושבים העוסקים בסוגיות הבאות:

  • אילו מופעים של “עבודת שדה” מתפתחים במודרניות המאוחרת? מה הם מספרים על סדר העולם העכשווי? כיצד הם משרתים או מאתגרים אותו?
  • מהי מידת ההיתכנות של עבודת שדה אתנוגרפית במתכונתה הקלאסית בתוך ההקשר של תעשיית האתיקה העכשווית?
  • חייהם של מי נגישים כיום ל”תצפיות משתתפות”? היכן? באיזה מארג של זירות וירטואליות ואחרות? ובאילו תנאים?
  • כיצד התפתח טשטוש הגבולות בין “שיטות מחקר איכותניות” לבין עבודה אתנוגרפית בהקשרים גלובליים ומקומיים?
  • כיצד היסטוריות מקומיות של קולוניאליזם ופוסט-קולוניאליזם מעצבות שדות מחקר וזהויות מקצועיות של אנתרופולוגים/יות? מה מספרות הגרסאות המקומיות של עבודת שדה בישראל על הכלכלה הפוליטית הלוקלית גלובאלית שבתוכה הן מתפתחות ופועלות? כיצד הן משעתקות ו/או מאתגרות אותה?
  • מה מתרחש בזירות פדגוגיות מוסדיות ואחרות בתחום ההכשרה ל”עבודת שדה”? מה מחוללות פדגוגיות אלו לזהות המקצועית של אנתרופולוגים?
  • מהן ההשלכות של חיבורים בין אקטיביזם חברתי לעשיה אקדמית, מהן ההשלכות על איכותם של החומרים הנאספים ומשמעויותיהם הפוליטיות בזירה המקומית והגלובלית?

כמדי שנה, נשמח לקבל גם הצעות למושבים ולהרצאות בנושאים נוספים, אך ניתן עדיפות למושבים המתכתבים עם נושא הכנס השנתי. אנא הקפידו להציע מושבים ובהן הרצאות הקשורות יחדיו בתימה מרכזית. אנו מעודדים גם הצעות לפוסטרים, אליהם יוקדש מושב מיוחד במהלכו לא תהיינה פעילויות אחרות.

*מידע נוסף באתר האגודה האנתרופולוגית הישראלית –  www.isranthro.org

*מועד אחרון להגשת הצעות למושבים, הרצאות ופוסטרים: 28.2.2017

להורדת הקול הקורא לחץ/י – כאן

אנתרו יישומית ומעורבת