לירון שני

לירון שני

פוסט דוקטורנט, המחלקה לאנתרופולוגיה והתוכנית ללימודי מדע וחברה (STS) במכון הטכנולוגי במסצ’וסטס (MIT).

תחומי עניין: אנתרופולוגיה של הסביבה וחקלאות, אנתרופולוגיה פוליטית, אנתרופולוגיה של ידע ומדע, טבע-תרבות, האנושי-והלא אנושי, אנתרופולוגיה ישראלית, עיצוב המרחב, ההתיישבות החדשה במזרח לכיש, הערבה, ביולוגיה חישובית.

 

עבודת התיזה שלי, “מרשם לטבע – מפגשים מהסוג המודרני – המפגש בין מפוני גוש קטיף והארגונים הירוקים סביב ההתיישבות ביישוב מרשם”, אשר נעשתה במסגרת המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, התמקדה במאבק סביב הקמת הישוב מרשם, ישוב חדש במזרח לכיש. המאבק אשר התרחש בין אנשי ארגוני הסביבה אשר התנגדו אליו ומפוני גוש קטיף אשר דחפו להקמתו. דרך בחינת הדיכוטמיה בין טבע לתרבות בחברה המודרנית, בחנה העבודה את הפרשנויות השונות של שתי הקבוצות לטבע, תפיסת ‘אדמה’ של מפוני הגוש, אל מול תפיסת ‘הסביבה’ של אנשי ארגוני הסביבה. מסגור זה איפשר לבחון את תפיסותיהן באשר לעיצוב המרחב, את היחס בין לאומיות לשמירת טבע, את תפקידה של פרקטיקת ההתיישבות ואת תרגום הערכים ההגמוניים לפרקטיקות שלטוניות.

מאמר המבוסס על התיזה, פורסם ב-2012 בסוציולוגיה ישראלית – “מרשם לטבע: הטבע בין אדמה לסביבה – המאבק על הקמת הישוב מרשם במזרח לכיש“. סוציולוגיה ישראלית (14), 57-82.

 

עבודת הדוקטורט שלי, “פלפלים אדומים ושיטים מצהיבות: אדם וטבע במתח שבין חקלאות וסביבה בערבה”,  אשר נכתבה בהנחיתו של פרופ’ דני רבינוביץ באוניברסיטת תל אביב, הרחיבה את נקודת המבט של התיזה ובה אני מתמקד ביחסים בין האדם לסביבה באופן כללי יותר. העבודה מבוססת על מחקר אנתרופולוגי בערבה התיכונה ומתמקדת באופנים בהם מתעצב העולם החברתי של אנשי הערבה תוך כדי מערכות היחסים שלהם עם סביבתם: אדמה ומרחב, מים, גידולים חקלאים, בעלי החיים והצמחים שמסביבם. הפריזמה התאורטית של המחקר משלבת ניתוח המתח בין טבע לתרבות יחד עם הנסיונות לפתור ולאתגר אותו מצד אחד; ובחינת היחסים בין האנושי והלא אנושי בתוך הניתוח החברתי מהצד השני. עבודת השדה האתנוגרפית אשר בבסיס המחקר, נמשכה לאורך השנים 2010-2015 וכללה יותר ממאה ראיונות עומק עם חקלאים ותושבים בערבה, אנשי ארגוני הסביבה, פקידי מדינה, מדענים ואחרים; עשרות תצפיות בישיבות, ארועים שונים, כנסים, פגישות  וניתוח מסמכים רלוונטים רבים. באופן אמפירי, העבודה בוחנת את מערכת היחסים בין בני האדם וסביבתם בעזרת ‘אנתנוגרפיה של הנוף’ (Rafflses, 2002) המשלבת חקלאים, פעילי סביבה, מדענים, פקידי מדינה לצד עצי שיטה, פלפלים, מאגרי מים וכו’, המאפשרת להציג תמונה מקיפה של יחסי אדם וסביבה בערבה והכוחות אשר מעצבים אותם. העבודה זכתה בפרס גלקמן של האגודה האנתרופולוגית הישראלית.

לתקציר הדוקטורט

מאמרים המבוססים על הדוקטורט:

Liquid distinctions: Negotiating boundaries between agriculture and the environment in the Israeli desert. Anthropological Quarterly. Forthcoming.

Shani, Liron. 2017. Of Trees and People: The Changing Entanglement in the Israeli Desert, Ethnos.

שני, לירון. 2017. “השטח שבין הטבע לתרבות”. מבט אנרופולוגי על השטחים הפתוחים בישראל. סוציולוגיה ישראלית, 101-124.

גוטקובסקי, נתליה, רפי גרוסגליק ולירון שני. 2017.  לקראת פרדיגמה חברתית-סביבתית בישראל – הקדמה לגליון מיוחד על סביבה וחברה בישראל“. סוציולוגיה ישראלית. 6-28.

 

כיום אני עוסק במחקרים על יצירה ושיעתוק של ידע חקלאי, על יחסי אדם-חיה בהדברה ביולוגית, קשרי מים ואדמה והתפתחות שדה הביולוגיה החישובית בישראל.

במקביל למחקר האקדמאי, אני מאמין גדול ביצירת קהילות אקדמאיות פעילות ומגובשות, לצד קשר בין קהילות אלו לבין הציבור הרחב. במסגרת זו הייתי בין מייסדי פקפוק, עיתון הסטודנטים של המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולגיה באוניברסיטה העברית. אני חבר בועדת ההיגוי של קהילת חוקרי סביבה וחברה באגודה הסוציולוגית ושותף לפעילותה בנסיון לקדם את תחום הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה של הסביבה למוכר יותר בישראל. פרויקט אחר הינו הנסיון להפוך את האנרתופולוגיה למוכרת ומשפיעה יותר בישראל. במסגרת זו אני מנהל את דף פייסבוק ‘בחברת האדם’-על אנתרופולוגיה בישראל ובעולם, אשר יש לו כבר למעלה 3000 עוקבים. קדם לדף הפייסבוק הקמת אתר יחד עם נעם קסטל על מנת ששימש במה לאנתרופולוגים ישראלים להציג את עצמם, את מחקרם ואת נושאי ההרצאות שהן יכולים לתת, לקהל הרחב (האתר שולב בתוך אתר האגודה האנתרופולוגית כ’אנתרופולגיה בישראל).



פעילויות והצעות

אשמח להתראיין

הרצאות למבוגרים

הרצאות לבתי ספר

הרצאות בחינוך הלא פורמלי

תחומי עניין

אנתרופולוגיה יישומית ומעורבת

החברה בישראל

סביבה, חקלאות ואוכל

קהילה, כפר ועיר