סיגל עוזרי-רוייטברג

דוקטור, אוניברסיטת תל-אביב

עוד בראשית דרכי האקדמית, תחומי העניין המחקריים שלי נסבו סביב היחס שבין פוליטיקה לתרבות.

בעבודת המאסטר שלי חקרתי את המחאה בנושא פרשת ילדי תימן לאחר פרסום דוח ועדת החקירה הממלכתית (2002) והראיתי כיצד תפיסות תרבותיות אידיאולוגיות וסטריאוטיפיות אודות “עדה” ו”מדינה” עיצבו לא רק את האופן בו פרשה זו הובנה וטופלה ע”י המדינה, אלא גם את תגובת המוחים אליה. חרף פניה הרדיקליים והחתרניים של המחאה אודות פרשת ילדי תימן טענתי אם כן, כי זו ‘מחאה שבויה’, שבויה במעגלי הכוח והפרשנות שטווה המדינה.

גם במחקרי הנוכחי, אני מנתחת כיצד תפיסות אידיאולוגיות דומיננטיות ואלטרנטיביות בשיח הפנימי של מפלגת העבודה, עיצבו את דרכה הפוליטית של המפלגה בנקודות זמן שונות.  מחקרי מבוסס על עבודת שדה שערכתי במפלגת העבודה הישראלית בין השנים 2006 ל-2009. בעבודת שדה זו התחקיתי בעיקר אחר התארגנויות ופעילים סוציאל-דמוקרטיים במפלגה, אולם ערכתי תצפיות משתתפות גם בזירות מפלגתיות ממוסדות ומרכזיות יותר כמו: סיעת המפלגה בכנסת, ישיבות מרכז וכיוצ”ב. המחקר שלי מנתח את ההיגיון האידיאולוגי הלא-מוצהר של המפלגה, זה שעלה מן הפרקטיקה הפוליטית ומן השיח הדומיננטי בה בתקופת מחקרי. המחקר הרב זירתי שניהלתי חושף כיצד לצד ההיגיון האידיאולוגי הדומיננטי אותו כיניתי “הפרגמטיזם הממלכתי”, החל מתגבש וצובר תאוצה היגיון “סוציאל- דמוקרטי” שביקש לכונן עצמו כאלטרנטיבה אידיאולוגית ופוליטית לזה הראשון. אולם העמדתם של הגיונות אידיאולוגיים מתחרים אלו האחד אל מול השני מלמדת כי ההבחנה ביניהם אינה הבחנה בינארית פשוטה וכי היחסים בין השניים הם מורכבים וכוללים לא רק מאבק אלא גם השלמה, סימביוזה שותפות והמשכיות.

  דרך הניתוח הפרשני שמציע מחקרי ניתן ללמוד הן על הנסיבות למשבר שעברה מפלגת העבודה (במהלך הכנסת ה17 וה-18), הן על ההיגיון האידיאולוגי שהוביל להתפצלותה של סיעת עצמאות ממנה והן על ההתעוררות הסוציאל-דמוקרטית בה. בנוסף לכך, כיוון שפעילי השטח בהם התמקדה עיקר עבודתי האתנוגראפית היו מאלו שהובילו את המחאה החברתית בקיץ 2011 באזור ירושלים, דרך מסקנותיי המחקריות ניתן להבין טוב יותר גם את הרקע לצמיחתה של זו האחרונה.

 החלתה של נקודת המבט האנתרופולוגית על נושא מחקר הנבחן עפ”י רוב ברמת המקרו, על סמך מידע מתווך (מן התקשורת) ובאמצעות שיטות מחקר כמותניות, מביאה עימה רעננות מתודולוגית וקונספטואלית לתחום של חקר מפלגות. מחקרי עשוי לפיכך לעניין: פרשנים פוליטיים, פוליטיקאים, התארגנויות סוציאל-דמוקרטיות למיניהן, חוקרי מדע המדינה, היסטוריונים וגם אנתרופולוגים.



פעילויות והצעות

אשמח להתראיין

הרצאות למבוגרים

הרצאות בחינוך הלא פורמלי

תחומי עניין

הגירה, אתניות ולאומיות

קונפליקט ופוליטיקה, בירוקרטיה וכוח

שיח, תקשורת, מדיה ושפה