פרופ’ אורי רם: תגובה להחלטת האגודה האנתרופולוגית הישראלית בנושא החרם

הארץ רועשת וגועשת סביב החרם הגלוי והסמוי המתחשר בשמי ישראל ואיש מתחרה באחיו כיצד להסתיר את הפיל שבחדר – הכיבוש – ולחפש אשמים אחרים בחרם: לטעם הימין אלה הם ה”אנטישמיות” או ה”שמאל”, ולטעם השמאל-מרכז אלה הם קלקול היחסים עם  ארה”ב, או – תוך הפנמת הלשון הכפולה של נתניהו ומרעיו — “העדר תהליך מדיני”. התרופה המוצעת על ידי הכל היא חיזוק ההסברה הישראלית, והימין אף דואג “להוציא את החרם מחוץ לחוק”. אלא שזהו אותו “חוק” שאחרי 48 שנות כיבוש, נישול ודיכוי כבר אי אפשר להסתיר את מהותו הדורסנית, המנוגדת לכל ערכי הנאורות והדמוקרטיה ומשפט העמים שיש להם לפחות את היומרה להשתייך למחנה זה.

האגודה האנתרופולוגית הישראלית, האגודה המקצועית של האנתרופולוגים בישראל, נקטה לאחרונה בצעד נחשוני ואמיץ, ובמקום להסתתר מתחת לסיסמאות כמו “אין לערב מדע ופוליטיקה”, המשרתות היטב דווקא את הפוליטיקה של הכיבוש, החליטה לצאת בפעם הראשונה בריש גלי גם כנגד חרם גורף על ישראל והאקדמיה בה, אך גם כנגד הסיבה הבסיסית לחרם – הכיבוש. ההחלטה כוללת כמה וכמה אמירות עקרוניות אמיצות, כולל קריאה לממשלת ישראל לפעול שיתוף עם גורמים נוספים לשיקום רצועת עזה מן ההרס שנגרם לה ב 2014; להיכנס בתום לב למשא ומתן עם הפלסטינים “על הסדר צודק שיביא לסיום הקונפליקט, שיתבסס על נסיגה ישראלית מן השטחים שנכבשו ב1967”; ולהכיר בזכות הפלסטינים אזרחי ישראל לשוויון מלא, ולממש שוויון כזה; ולגבש וליישם מגוון של פתרונות צודקים, מכבדים ויעילים לטרגדיה של הפליטים הפלסטינים.

עם זאת קוראת האגודה האנתרופולוגית לעמיתים ועמיתות ברחבי העולם להימנע מזיהוי מוסדות אקדמיים עם מדיניות הממשלות ומעשיהן, להכיר “בתפקיד החיוני שיש  לקבוצות מתונות בחברה הישראלית, כולל אנשי אקדמיה, במאמץ המורכב לקידום השלום באזור”, ולאור זאת להתנגד לחרם על אוניברסיטאות בישראל.

אפשר לחלוק על היבט כזה או אחר בהחלטת האגודה, ואשר לתהות מדוע אם היא כבר נוקטת עמדה גלויה נגד הכיבוש אין היא מצרפת לכך קריאה להחרמת מוסדות ותוצרים של מתנחלים ישראלים בשטחים הכבושים, אבל בסך כל הכרזה זו היא גילוי של אומץ אזרחי וציבורי יוצא דופן גם בנוף האקדמי ישראלי. יש לצפות כי אגודות מקצועיות נוספות יצרפו עתה את קולן לקול צלול זה נגד הכיבוש. זו אינה עמדה “אנטי-ישראלית”, כפי שגורסים תעמלני הימין, זוהי דווקא העמדה הפרו-ישראלית.

פרופ’ אורי רם

18 יוני 2015