The post מפגשים אנתרופולוגיים במרחב הגלובלי appeared first on האגודה האנתרופולוגית הישראלית.

עם אנתרופולוגים 'מעבר לים' –

האגודה האנתרופולוגית הישראלית 2020

חשבתן.ם לנסוע לכנס בחו"ל? להיפגש עם עמיתים שלא ראיתם הרבה זמן? להאזין למוסיקה של השיחות בכנס בינלאומי ולנסות ולהבין לאן נושבת הרוח…? לצערנו, זה לא ממש קרה. אבל, אפשר אולי לקיים שיח עמיתים בכל זאת.

האגודה האנתרופולוגית הישראלית מזמינה אתכם לקיים שיחות עם אנתרופולוג.ית שאתן.ם מכירים (או רוצים ויכולים להכיר) שנמצאים לא כאן. לקיים דיאלוג מוקלט בזום, שיעלה לאתר האגודה, בו אתם מדברות על העבודה האנתרופולוגית עכשיו. זה לא חייב להיות "על המגפה" אבל זה בהחלט נוגע להווה  ובעיקר לעתיד של העבודה שלנו. האם המשיכו לעסוק בפרויקטים הרגילים שלהם.ן, האם עצרו לחשב מסלול מחדש? האם פעלו במרחב הציבורי כבעלות מקצוע? (כתיבה/ הופעות בתקשורת, פעילות פוליטית, ייעוץ וכד'?). ובצד ההוראה – מהן המחשבות על השינויים שכבר קרו וכיצד מתארגנים לשנה הבאה. בגדול כדאי שתרחף מעל השיחה התהייה – האם וכמה ואיך משתנה הרלוונטיות שלנו (כמורים/חוקרות/אינטלקטואלים ציבוריים).

את קטעי הוידיאו יש לשלוח בקישור לכתובת המייל : [email protected] עד התאריך 15.4.2021

The post קול קורא לדיאלוגים קרובים-רחוקים עם אנתרופולוגים 'מעבר לים' – האגודה האנתרופולוגית הישראלית 2020 appeared first on האגודה האנתרופולוגית הישראלית.

The post חוברת תקצירים של "חגיגת הספרים" – הכנס השנתי 2020 appeared first on האגודה האנתרופולוגית הישראלית.

קטעי זכרונות: שלמה דשן וראשית האנתרופולוגיה באוניברסיטאות בישראל

מאת: הרווי גולדברג

הכרתי את שלמה דשן בפעם הראשונה ב-1964, בתקופת עבודת השדה שלי במושב פורת. אחלוק אנקדוטה אחת, מעשה שהיה, המדגימה את האווירה האקדמית שבה צמחו כמה סטודנטים מהמחלקה לסוציולוגיה בירושלים ובעקבות הסתייגויותם מגישתה למחקר הם פנו לחפש את דרכם לאנתרופולוגיה. שלמה, כידוע, היה חלוץ בפריצת דרך זו.

באותם ימים התנהל סמינר חודשי המשותף לסטודנטים ולמורים במחלקה באוניברסיטה והמרכז לחקר ההתיישבות של הסוכנות. חלק מהסטודנטים במחלקה הועסקו במרכז וניהלו מחקרים במושבים אשר אמורים היו לתרום לתהליכי הקליטה. הוזמנתי באותה שנה לאחד ממפגשי הסמינר והתבקשתי להציג בו ממצאים ראשונים מתוך עבודת השדה שלי. החלק השני של המפגש היה מוקדש לסקירת ספרות עיונית על ידי אחד ממשתתפי הסמינר הקבועים, שלמה דשן.

שלמה סקר ספרות אנתרופולוגית שעוסקת בסקטור הכפרי של מערב אפריקה, והתמקד באזור בה שלטה ממלכת ה"אשנטי" אשר הצליחה, במשך המאה ה-19, להתנגד לכיבושה המלא על ידי הבריטים. הוא הציג את עבודתו של האנתרופולוג רטריי בסקירתו. בכתביו, רטריי תיאר את התנגדות ה"אשנטי" למסור לבריטים את סמל השלטון המובהק שלהם – שרפרף הזהב (The Golden Stool), ודווקא דרישה זו הלהיבה את ההתנגדות. שלמה העמיק במשמעותו של שרפרף הזהב לחברה המקומית, ובכך "סטה" מקו הדיון המרכזי על סוציולוגיה כפרית באזור. מנחה הסמינריון, הסוציולוג דב ויינטראוב, התערב ואמר (אין כאן ציטוט מדויק, אלא שחזור של רוח הדברים): "אנחנו מבינים את הנקודה. זה האלוהים שלהם. בואו נתקדם!"

חילופי דברים אלה חרותים בזיכרוני ועשויים להדגים את יחסו של החוג הירושלמי, שנקרא באותו זמן החוג ל"סוציולוגיה" בלבד. הם גם תואמים את העובדה שעד תחילת שנות ה-70 לימדו בו רק אנתרופולוגים ספורים כמורים מן החוץ. על רקע זה מובנת הקמתו של החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בתל אביב, ששלמה היה אחד ממייסדיו. החוג אשר נתן מקום מכובד לשלמה ולעמיתיו לאנתרופולוגיה.

לחזור לפן האישי, בעודני מלמד באוניברסיטה בחו"ל באותה תקופה, התקבלה בירושלים החלטה לצרף אנתרופולוגים למחלקה. שלמה, חבר הסגל בתל אביב, כתב לי מכתב קצר המסביר שאם אני מעוניין לעלות ארצה, זהו הזמן ליצור קשר. יזמתי מכתב ברוח זו ודב ויינטראוב—שהתמנה לראשות המחלקה בירושלים באותם ימים—פעל להשלמת המהלך. עם התמקמותי בישראל, מצאתי שפה משותפת עם לשלמה לאורך השנים, על הצורך לחבר בין מדעי החברה והיסטוריה.

שלמה דשן ז"ל כיהן כנשיא האגודה האנתרופולוגית בין השנים 1983 – 1985. סקירה אודות עבודותיו ניתן למצוא בדף הפייסבוק "בחברת האדם".

The post הרווי גולדברג כותב על שלמה דשן ז"ל appeared first on האגודה האנתרופולוגית הישראלית.

פרופ' אטיאס נולד בברזיל, השלים ב- 1995 את לימודי הדוקטורט בפריס והתמקד בפוליטיקה של היחסים בין המדינה לאוכלוסיות ילידיות. עבודתו עסקה בשמאניזם וברפואה מסורתית, שפות ילידיות ובייצוגים מוזיאונים של יחסים בין אוכלוסיות ילידיות למדינה ולחברה הדומיננטית.
היום הוא עומד בראש המרכז ללימודי אתניים באוניברסיטת פרמנמבוקו: Center for Ethnic Studies of the Federal University of Pernambuco

פרופסור אטיאס הפיק כמה סרטים דוקומנטריים על וביחד עם אנשי ה ריו-נגרו בברזיל. ייסד ומנהל מאז 2009 את הפסטיבל הבינלאומי השנתי לסרטים אתנוגרפיים בעיר רסיפה בברזיל. עבודתו כוללת מספר גדול של פרסומים אקדמיים באנגלית, צרפתית ופורטוגזית ומאופיינת בשיתופי פעולה עם indigenous knowers, איתם גם ייסד מספר ארגונים כמו ה- Indigenous Council in the State of the Amazon או Amazon Defense Committee.

להלן תקציר ההרצאה:

Amerindian Cinema in Brazil, past and present

This presentation proposes to debate questions about methodological strategies in a field we might call “indigenous cinema” and will start with the ethnography entitled “Seeking sleep”. The film was recorded in Tunuí, Baniwa village of Rio Içana and the filming took place in July 2011, and the final edition was held in April 2012. This was another film production that fits into the model we call “narrowcasting”, which second snaps to the broadcasting of the movie industry. The lecture seeks to reveal methodological issues in the making of visual anthropology.

הרשמה למפגש

The post מפגש עם האנתרופולוג רנאטו אטיאס appeared first on האגודה האנתרופולוגית הישראלית.