ההיסטוריה של האגודה האנתרופולוגית הישראלית
מייסד האגודה ויושב הראש הראשון שלה, האנתרופולוג הפיזי מרכוס גולדשטיין (1997-1906), הגיע לישראל מארה"ב לאחר קריירה ארוכה ומרשימה בתחומו. הוא הופתע למצוא כי אין בין ההתמחויות השונות של האנתרופולוגיה: הפיזית, התרבותית-חברתית, פולקלור וארכיאולוגיה, קשרים אינטלקטואלים, בניגוד לתפישת הדגם של אנתרופולוגיה הוליסטית שהכיר מאמריקה. גולדשטיין ניגש במרץ לייסוד אגודה פרופסיונלית, שתאגד בתוכה את כל ההתמחויות הללו. למרות התנגדות קלה בהתחלה, הביעו האנתרופולוגים רצון להתאגד וב- 1973 התקיים כנס היסוד.
מטרות האגודה העיקריות היו יצירת מסגרת משותפת לדיון בין אנתרופולוגים מתחומים שונים באמצעות כנסים וימי עיון; לאפשר את חילופי המידע בין ישראל לבין האנתרופולוגיה העולמית – ולשם כך נוסד עלון, שיצא מספר שנים דו לשוני בעברית ובאנגלית; וקידום העניינים הפרופסיונליים של האנתרופולוגים באמצעות יצירת ביקוש למשרות ומידע עליהן, והגברת שיתוף הפעולה עם ארגונים בארץ ובעולם; והקמת כתב עת לאנתרופולוגיה. רוב חזונו של גולדשטיין התגשם, וחלק נשאר כמשימה לעתיד.
בשנים הראשונות התקיים כנס במתכונת מאד מצומצמת, והיו בו מושבים שעסקו בכל היבטיה ותחומיה של האנתרופולוגיה.
עם השנים התמקדה האגודה באנתרופולוגיה חברתית ותרבותית. תחומי הפולקלור, האנתרופולוגיה הפיזית והארכיאולוגיה התארגנו במסגרות פרופסיונליות אחרות, במקביל למה שמקובל בתוך האוניברסיטאות. גולת הכותרת של הפעילות של האגודה, הכנס השנתי, התחזקה והתרחבה. אם בשנות השבעים היה הכנס השנתי אירוע מוגבל של מספר הרצאות במשך כמה שעות, הרי כשלושים שנה מאוחר יותר הפך לאירוע בין יומיים ובו מספר מושבים מקבילים. כבר מהשנים הראשונות תמך באגודה המרכז הירושלמי למחקרים אנתרופולוגיים בהנהלתו של אדגר סיסקין, שלקח על עצמו לממן ביקורו של אורח מחו"ל לכנס השנתי. כך יכלו חברי האגודה ליהנות מהתרומה של אנתרופולוגים ידועי שם מאמריקה ומאירופה לאנתרופולוגיה המקומית.
למרות שתמיכתו פסקה בשלהי שנות השמונים, ממשיכה האגודה בעקביות לממן כל כנס ביקור של אורח מחו"ל, כדי לאפשר לחברים, ובמיוחד למי שנמצאים בראשית דרכם, לפגוש במבחר מהאנתרופולוגיה העולמית. הכנס השנתי מתקיים לעיתים באוניברסיטאות, לעיתים בערים (ואף בתמיכתן, למשל בנצרת ובאשדוד) ולעיתים בבתי הארחה בקבוצים או במלונות. כל כנס ממוקד בנושא מרכזי שקשור בדרך כלל לאורח הכבוד מחו"ל, וסביבו מתנהלים הדיונים, המלווים בספר תקצירי ההרצאות. מדי שנה מתמקד הכנס בנושא מרכזי אחר, הנבחר מבין הנושאים העומדים ברומו של סדר היום של הדיסציפלינה. תורמי ההרצאות והדיונים הם בעיקר אנתרופולוגים אך נוספים לעיתים מומחים מתחומים משיקים כגון ספרות, לימודי תרבות, גיאוגרפיה, היסטוריה ועוד.
במרוצת השנה מקיימת האגודה מדי פעם ימי עיון. פעילותה כאגודה פרופסיונאלית כללה פרסום תעריפון להרצאות ולייעוץ, הפצת רשימת קשר בין החברים, הקמת ועדת עבודה שתקדם את עניני הביקוש וההיצע של משרות לאנתרופולוג וקידום המקצוע: אנתרופולוגיה, עריכת סקר פרופילים של אנתרופולוגים והפצתו בין החברים.
כיום חברים באגודה למעלה מ- 100 אנתרופולוגים צעירים כמבוגרים, מתוך האוניברסיטאות ומהמכללות ומחוצה להן, ממקומות שונים בישראל וחלקם אף מחו"ל.
כל השנים תמכו באגודה מוסדות אקדמיים, בתחילה האוניברסיטאות ולאחרונה גם המכללות, וסייעו לה במתן שירותים טכניים, בהקצאת המרחב לקיום הכנסים. ראויה לציון תמיכתה הרבה והעקבית של האוניברסיטה העברית. עם התחזקות האנתרופולוגיה במכללות, נערכו בהן בשנים האחרונות כנסים, תוך שימת דגש על המכללות שבפריפריה.
